נחרה ודום נשימה בשינה

הפרעות נשימה חסימתיות בשינה נגרמות על רקע חסימה של נתיב האויר בשינה. הפרעה זו באה לידי ביטוי בשינה ולא בערנות עקב רפיון השרירים בזמן השינה ותמט של הרקמות כתוצאה מהלחץ השלילי במהלך הנשימה. בניגוד לסברה הרווחת בציבור, אין מדובר במחלה שבה נחנקים למוות בלילה, אלא במחלה שגורמת לתחלואה כרונית אם אינה מטופלת.

cpapהפסקות הנשימה גורמות למעבר מפאזה של שינה עמוקה (שנת חלום) לפאזה של שינה שטחית ולירידות בריוויון החמצן בדם. הלוקים במחלה חווים פחות שינה עמוקה ולכן סובלים מעייפות בשעות היום, מנטייה להרדמות, מחוסר ריכוז ועם השנים גם מעליה בלחץ הדם הריאתי והסיסטמי (הכלל מערכתי) וממחלות לב. בילדים עלולה המחלה לגרום לירידה קוגניטיבית, להרטבת לילה, לביעותים ולעיתים להפרעות בגדילה (הורמון הגדילה מופרש בעיקר בלילה).
בילדים הגורמים העיקריים לחסימה הם שקדים ואדנואידים גדולים המיצרים את נתיב האויר והטיפול המקובל הוא כריתה שלהם. שיעורי ההצלחה של ניתוחי כריתת השקדים והאדנואידים גבוהים מאוד ועל כן זהו הטיפול המועדף בקבוצת גיל זו (על ניתוחי שקדים ואדנואידים קראו גם כאן).
במבוגרים, המחלה נפוצה יותר בגברים מאשר בנשים, ובמיוחד באלו הסובלים מעודף משקל. שיעור ההצלחה של ניתוחים בפתרון הבעייה נמוך הרבה יותר מאשר בילדים ועל כן ניתוחים אינם הטיפול המועדף, אלא שימוש במכשירים והתקנים כמו CPAP והתקן דנטלי.
מכשיר ה CPAP מזרים אויר בלחץ חיובי דרך האף, שומר על נתיב אויר פתוח ומונע תמט של הרקמות. בכך המכשיר מונע או מפחית את ארועי הפסקות הנשימה ואת הנחירות.
התקן דנטלי מזכיר בצורתו שתי "פלטות" ליישור שיניים המחוברות ביניהן במנגנון המאפשר קידום הדרגתי של הלסת התחתונה יחסית לעליונה. קידום הלסת התחתונה מביא גם לקידום בסיס הלשון ובכך להרחבת נתיב האויר. בעקבות אלו חלה הפחתה בעוצמת הנחירות ובתדירותן וכך גם באשר לארועי דום הנשימה בשינה.
כדאי לזכור כי הסובלים מתלונות מחשידות לדום נשימה בשינה מופנים לא פעם לבדיקת שינה. בבדיקה זו אומנם נבדקים מדדים שונים לרבות הפסקות הנשימה אך היא אינה מדגימה את אזור החסימה ואת מקום הבעייה. לצורך זה נדרשת בדיקת רופא אא"ג עם מכשור ייעודי להערכת נתיב האויר.